יום שישי, 31 במאי 2013

מגלים בגרות



הייקו לשבת

קציצות חומוס,
בייגלה באמבטיה,
בורגנות זה איכסה

               אילן הייטנר מוציא ספר חדש.

מה העניין
בעניין בחינות הבגרות

הקיץ הגיע ואיתו גם בחינות הבגרות בתיכונים. הנוער העברי, זה שחלם לו על 'עובר' ו'לא עובר' באודישנים לכוכב נולד, נאלץ להתמודד עם מבחני קבלה לאוניברסיטה כבר בשלב טרום-צה"לי זה של חייו. כשיצא אותו נוער מהמבחן במתמטיקה בשבוע שעבר, זעם על משרד החינוך עד מאוד, יען כי המבחן היה קשה אחו-שילינג.

רצה הגורל והשגחתי באותן בחינות גורליות. התלמידים, שבימים כתיקונם היו מעיפים עלי מטוסים מדפי משבצות, ישבו הלומי קרב והמתינו ליריית הפתיחה במבט מזוגג. משולש ישר זווית חלף מתחת לרדאר שלי, אך התעלמתי מהממצא. פלאפונים אלי, שאגתי בשקט. אחד מהנוער, דניאל שמו, לא הבין למה הוא צריך להיפרד מהטמגוצ'י שלו, המכונה גם אייפון S4 שיש בו מחשבון, אז משכתי אותו בכוח מהיד. גם הוא משך. המאבק היה קצר, אך אלים. אחר-כך חילקתי דפי נוסחאות, ולדניאל חילקתי כאפה. בינתיים התברר שלכולם יש הארכת זמן והם צריכים הקראה והכתבה וגם אסור להם לעמוד בשמש יותר מעשר דקות. דיסלקטים. המחוג התקרב לשעת השי"ן, אבל בגלל שהשעון דיגיטלי לא ראיתי את המחוג. לקראת המבחן שום שור לא געה, אבל ציפור אחת צייצה ותלמידה אחת שברה את העיפרון במתח ועצבים. גם ככה צריך לכתוב רק בעט. תלמיד אחר תופף באצבעותיו על השולחן את מארש צה"ל. מורעל. היה אפשר לחתוך את המתח בסרגל. פתאום גילינו שהמבחן התחיל לפני רבע שעה, וכולם הסתערו על השאלונים. מבטם נעשה אביך עם חשש לשטפונות במקומות הנמוכים. נערה מייבבת מלמלה "אנחנו רוצים פקטור" ודניאל אמר שאקס-פקטור עוד לא התחיל. טיפש לא יוצלח. יד ראשונה הורמה, וניגשתי בביטחון רב לשואל עם העיניים הדומעות. "אני לא מבין," נהם. הבנתי מגיבובי המילים שלו שרק לפני יומיים נכשל בתיאוריה בנהיגה ופרץ בבכי תמרורים, ועכשיו הוא עתיד בכל רגע לשחרר את הסינוסים והקוסינוסים. לא עמדתי בפרץ, ופתרתי את כל המבחן. רוב הסיכויים שנכשל. שאר הנוער ביקש שאני אפתור לו גם, וסירבתי. הם בכו בדמעות תנין. ניסיתי לשכנע אותם שבכיתה י' מבחן בשלוש יחידות לא קובע הרבה, כי גם אני עשיתי את זה והנה למדתי קולנוע בקולג' והיום אני משגיח בבחינות בגרות...

הבכי רק התגבר, ומישהי אפילו קיללה בקול רם. דניאל הטיח את הבחינה על שולחני, ועזב במהירות. עלעלתי בתשובותיו, שהורכבו מנוסחאות שכללו קללות וציור של בוב ספוג ומסי. זה נוער זה? עוד ועוד תלמידים הגישו את המבחנים, ויצאו לחופשי. שאר התלמידים עוד ניסו לענות על שאלה 3. איזה קשה זה שאלה שלוש. בינתיים חילקתי להם כרטיסי ביקור של 'הדיבוק'. הם חשבו שזה חומר עזר, והצליבו את X = 2Y + 5 עם facebook.com/hadibuk. רק למעטים יצאה תשובה נכונה. תלמידה אחת תלתה את עצמה על חבל. ניסיתי לחתוך את החבל בסרגל, אבל היתה לו זווית קהה. השארתי אותה לעבור לעולם שכולו חופש גדול. בינתיים הזמן עבר. אלה שהיתה להם תוספת זמן נשארו. אלה שלא, גם נשארו ובכו בדמעות שועל. בסוף כולם הגישו את המבחן, ונמסו מבעד לדלת, חוץ מנערה במשקפיים שלא הפסיקה לחייך בזמן שפתרה את שעשועי המתמטיקה שלה. עובדת על כולם בעיניים, זאת. מקומה בהקבצה א', מקומה.

תם המבחן. נפרדנו כידידים. הנוער מיהר למזכירות להירשם למועד ב', ודיווח להוריו בטלפון על התוצאות (החזרתי להם את הטלפונים, רק הטלפון של דניאל נשבר משום-מה). לא יודע למה הם עשו את זה, דווקא נראה לי שהבהרתי להם היטב שאין להם עתיד. מתמטיקה, גם כן מקצוע מיותר. ביום ראשון יש מבחן בתנ"ך, משהו על רחבעם בטח. בזה אני כבר יכול לעזור לתלמידים. אבי ייסר אתכם בשוטים, ואני אייסר אתכם בשרימפס.




דרכון זר

ברגעים בהם אין מערכון מקורי מצולם, הפורמט משתנה קצת. בכל אופן, להקת הבית של 'הדיבוק' חוזרת להנעים את הזמן גם אחרי המבחנים.

                                       
                            

דיבור בצד


א': אני לא מבין.

ב': מה אתה לא מבין?

א': את הכל.

ב': זה הכל או כלום.

א': תעזור לי!

ב': אני לא יכול לעזור.

א': אתה כן יכול לעזור!

ב': אני  לא יכול לעזור.

א': אתה כן!

ב': אני לא.

א': אתה גדול.

ב': אתה קטן.

א': אני לא מבין כלום!

ב': אתה מפריע לחבריך לפתור את הבחינה.

א': הם לא חברים שלי, אני שונא אותם!

ב': לא מכובד.

א': תפתור לי לפחות את שאלה שלוש.

ב': ילד, אתה שואל ואבא לא תמיד יודע.

א': אתה לא אבא שלי!

ב': השבח לאל.

א': ותודה לשואל.

ב': מי שואל?

א': מה התוצאה של זה?

ב': אני לא יכול לפתור לך, צוציק.

א': אני לא צוציק.

ב': מה אתה בוכה, מה יהיה בצבא?

א': יש עוד זמן, אני בן חמש.

ב': איך קפצת כיתות?

א': אני גאון.

ב': אז תפתור.

א': גם יהורם גאון.

ב': גם סטיבן הוקינג.

א': מה?

ב': מי?

א': מתי?

ב': איפה?

א': בארבע.

ב': טוב, נגמר הזמן, מבחנים אלי!
                                               
רדיו גע גע     


השבוע לא יהיה 'שירה בציבור'. במקום זה, עולה בהשמעת בכורה תוכנית הרדיו של 'הדיבוק'. הבלוג הזה היה תמיד יותר פורמט של רדיו מאשר בלוג, ומה יותר מתאים לכך מפודקאסט ב-icast. תוכנית הרדיו ניתנת להאזנה ולהורדה ישירה דרך הפייסבוק של הדיבוק, שם גם יהיה אפשר להתוודע לתוכניות הרדיו הבאות.
   
היכן התרבות


אז הדיבוק כאמור הצטרף לרשימת הפודקאסטים ב – icast, שחלקם עצמאיים וחלקם מתחנות רדיו רגילות ואינטרנטיות. אחת התוכניות שמשודרת בימים אלה, בימי רביעי מידי שבועיים, היא התוכנית "עברית עם עמית", עם עמית כהן, ברדיו 'קול ירושלים החופשית'. עמית משדר את התוכנית מפאב ברחוב הלני המלכה בירושלים, ומנעים את הזמן בשעתיים של מוזיקה ישראלית נדירה וישנה, כזאת שנגלית מבעד לאבק המכסה את התקליטים יד-שניה שהוא אוסף. את המוזיקה הזאת כנראה לא תשמעו באף תחנת רדיו אחרת. עמית שידר את התוכנית עד לא מזמן בתחנת רעש האואר, בתשע תוכניות משובחות אחרות, והיום ממשיך את המסורת במקום החדש.


אתנחתא מוזיקלית



תאוריית הקשר

מיטב הלהקות התחילו את דרכן המוזיקלית לא ממש באופן יזום, אלא בג'אמים ארוכים אל תוך הלילה, באולפני הקלטות, בחדרי חזרות, במרתפים ובבתים פרטיים, ומתוך הנגינה הג'אזית בצוותא צמח לו לפתע שיר חדש. זה הסיפור בגדול של הג'אז וזה הסיפור של נגינה בלהקות. הנה דוגמא לג'אם מאולתר ברכבת התחתית של ניו-יורק, כשסקסופוניסט מצטרף לסקסופוניסט אחר עם בילי ג'ין, שמתפתח לג'אם ג'אז מפותל.



ובאותו סאבווי, רק בזמן אחר, להקת אטומיק טום התבאסה שניגנב לה הציוד, אך לא לאורך זמן. עם האפליקציות של היום, שיתוף פעולה מוזיקלי יכול להיות גם באייפונים. ככה זה היום, אפשר לעשות מוזיקה, להקליט ולהצטלם והכל מהמכשיר שבכיס.


חזרה לסקסופון של הסאבוויי הניו-יורקי, אלא שהפעם מצטרפים אליו גם טובה, חצוצרה ואקורדיון לג'אם מקפיץ במיוחד לרגל סילבסטר 2012.


הג'אם סשן הזה ברכבת התחתית הוא לא ממש מאולתר. האנשים המדוכאים ברכבת כרגיל שם, אבל הג'אם הזה נועד להצעת נישואין מקורית בסוף הסשן. 


זה, אלה ועוד רבים היו הג'אמים ברכבות התחתיות. לנו אין (עדיין) רכבת תחתית,  אבל זה הזמן לנגן איזה משהו בין תל אביב הגנה לבאר שבע צפון. אם רק הקרונות לא היו מפוצצים בחיילים וקוראי ישראל היום. 

אומרים שהיה פה שמח



יש כאלה שלמרות כל ההכנות, נלחצים יותר מידי מהבחינות. מיסטר בין למשל.


כיבוי אורות




מבחן אחד נגמר והשני מתחיל. הקיץ רק מתחיל, והמלאכה מרובה. אז שיהיה בהצלחה לכל תלמידי ישראל באשר הם, והכי חשוב שילמדו יותר מאשר ישננו.


שבת שלום וחג שמח.

                         

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה