יום שישי, 18 במאי 2012

אירוויזיון

הייקו לשבת


זמרת רוסיה עם שפם

רקדנים יווניים ודביבון

קוף שלובש חצאית
שימי פיטוסי, האמרגן השרלטן מדרום ת"א, חולם בגדול

מה העניין?

בעניין אירוויזיון 2012


ביום שלישי הקרוב תעלה להקת 'איזבו' על במת האירוויזיון באזרבייג'אן, ותייצג את ישראל נאמנה עם השיר Time. לפי ההערכות, כנראה שרשות השידור לא תיאלץ להשקיע בהפקת האירוויזיון בשנה הבאה, כך שעדיין אפשר להזרים את מאות המיליונים למשכורות הטכנאים ולהפקת... אה... התוכנית הזאת בערוץ 1... שמשודרת אחרי ה... חסות.
תחרות האירוויזיון, ממש כמו ערוץ 1, היתה פעם כמעט עבור כל ישראלי אירוע תרבותי חשוב מאין כמוהו לעתידנו כאומה, והיום נותר צל חיוור של עצמו ובדיחה לא ממש מצחיקה, פשוט כי הוא כבר לא רלוונטי. מאז 1973 השתתפה ישראל כמעט בכל שנה באירוויזיון, שהביא לישראל להיטים לא מעטים, כולל בתחרות הקדם-אירוויזיון, והשפיע על תרבותנו כמעט עד אמצע שנות התשעים. מאז, השתנו פני הדברים והתחרות, ממש כמו ממשלת נתניהו, גדלה והתרחבה והפכה מנותקת, רדודה ולא רלוונטית.
לישראל אין כיום עניין בזכייה באירוויזיון. התחרות התנתקה מהעם והעם התנתק מהלוויין, אבל נותר עם ערוץ 1 לנצח. בשנים האחרונות, מאז אירוויזיון 1999 בבנייני האומה, ירדה קרנה של התחרות בעיני הציבור הרחב, והשירים בהתאם. השנה, עם להקת איזבו, יש לישראל ייצוג מכובד, גם אם נדמה שחברי הלהקה שואלים את עצמם חזור ושאול מה הם עושים שם, ורק רוצים שזה ייגמר. ועדיין, אם תגבר ישראל הקטנה על שונאיה האירופיים האנטישמיים, ותביא לישראל דוז פואה, סביר להניח שרה"מ יתקשר לרן שם-טוב לברך אותו אישית והארץ כולה תהיה כמרקחה. בכל זאת, אנחנו במפה.
        
Time/ Izabo

Time, time, don’t let me down
You’re the man in my playground
What you say, I will obey
Night and day

Feel free to turn me on
Feel free to change my song
I will count and you’ll go on
Sing my song
I say

זמן-מן
תן לי רק סימן-מן
תן לי את הזמן
למה לוחץ עלי
תישן

You got to give me more time
זמן-מן
למה לא תישן-שן
תגיד לי כמה זמן
למה להיות שחור לבן

Time, time, don’t you be mine
I will feed his songs and wine
I’ll make you lazy, I’ll make you late
Wait! Wait! Wait

Wait, wait, we two are one
But you always take the lead
I lay you down and you just run
Minds your sweep

I say

זמן-מן...

You got to give me more time 

זמן-מן
למה לא תישן-שן
תגיד לי כמה זמן
למה להיות שחור לבן

You don’t know what we talk about

זמן-מן... 
Time, time, don’t let me down

תראו מה זה

השנה, כאמור, תייצג אותנו באירוויזיון להקת 'איזבו' עם הלהיט החדש Time. יצאנו לבדוק מה חושב הרחוב. עם אלעד רוט וליאור שיקווה.

                                              

דרכון זר

אמנם ישראל היא הדבר החשוב ביותר באירוויזיון, אך עדיין, יש להודות, הנפיק האירוויזיון גם לא מעט שירים לועזיים. המנגינות מוכרות, אבל את המילים לא כולם מכירים.

                  

שירה בציבור         


כמו המדינה, הכל התחיל בגלל הגרמנים. בתחילת שנות השבעים פנו הגרמנים לאילנית ואמרו לה: ?Wilt u deelnemen aan het Eurovisiesong festival
אילנית, בתגובה, אמרה: תודה רבה, זה ממעצבת. יותר מאוחר, כשהוברר לה שהגרמנים רוצים שתייצג אותם בתחרות זמר אירופאית שנקראית 'אירוויזיון', הבינה אילנית את טעותה ואמרה: תודה רבה, זה ממעצבת. ברגשות פטריוטיים עזים פנתה לרשות השידור הטרייה-משהו, והציעה שתרומם ותקלס ותפאר ותייצג את המפעל הציוני בתחרות הזו. מבירור קצר אך נחוש, עלה, כי ארצנו הקטנטונת רשאית להשתתף באירוויזיון, כמו כל מדינה החברה באיגוד השידור האירופי. שמחים וטובי לב, שלחו הציונים את אילנית ללוקסמבורג, לייצג את ישראל עם השיר "אי-שם", 17 שנה אחרי תחרות האירוויזיון הראשונה בתבל.
התחרות עצמה, גם היא, התחילה בגלל הגרמנים. בשנת 1950 העליזה הוקם איגוד השידור האירופי במטרה לעשות יום גיבוש שנתי למדינות מערב אירופה ברוח פסטיבל סן-רמו, על-מנת להשתחרר ממשקעי העבר המלחמתי ולספק עבודה ליואב גינאי. ישראל, שעד 1968 לא ידעה טלוויזיה מהי, מיהרה עם שוך מלחמת ששת הדקות להצטרף אל משפחת העמים. ב-1974, חצי שנה לאחר מלחמת יום כיפור, ניסתה ישראל את מזלה פעם נוספת ושלחה 7 פרחחים עם שיער ארוך, אך עם סודר, ששרו, מול אוזניה הנדהמות של גולדה מאיר: "אחד אומר שנגמרים לו השמיים, כשיש מספיק אוויר למדינה או שתיים". כמובן, שאף אחד לא שם לב לשורה הזאת, אך לעומת זאת גילה העולם את להקת 'אבבא', שקטפה את המקום הראשון עם השיר "ווטרלו". להקת "פוגי" הופיעה בהרכב של 6 חברים, כפי שהחוק האירופי הנוקשה מתיר, אולם יוני רכטר עשה קולות של מנצח.
בשנים הבאות ייצגו את ישראל שלמה ארצי, שוקולד-מנטה-מסטיק, ושוב אילנית. אהוד מנור היה אחראי על לא מעט פזמונים בתחרות, וגם נורית הירש תרמה כמה תווים. החברה הישראלית הפצועה גילתה את הפוטנציאל הטמון בתחרות, ונדבקה חיש בחיידק הטורף. מצד אחד, אנחנו נחשבים רשמית כאירופאים ע"י אומות העולם, מצד שני יש לנו סיכוי להראות לגויים שאנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה. אולם, למרות ההישגים הנאים, עברו חמש שנים ומשום-מה לא זכינו במקום הראשון. משהו לקברניטי הערוץ היחיד הריח כקנוניה אנטישמית. משהו רקוב בממלכת דנמרק, צעקו בתוכחה במסדרונות הרשות. ואכן, מבירור קצר שערך גרינבוים הבררן, הוגשו ההמלצות הבאות:
1.      יש לשנות את שיטת בחירת השיר לאירוויזיון, או לפחות לא לצפות בזמן הועדה במשחק הכדורגל של מכבי נתניה.
2.      יש להגיש בממלכת דנמרק רק תפוזים טריים.

ההמלצות היו חריפות, אך פיקנטיות. ב-1978 התכנס פסטיבל הזמר והפזמון, והוחלט כי השיר הזוכה ייצג את ישראל בתחרות. במקום הראשון זכה השיר "בלב אחד" של חדווה עמרני ולהקת 'פלפל לבן', שעד היום נחשב כשיר האהוב ביותר בכל הזמנים על להקת 'פלפל לבן'. באותם קולות זכה גם שיר בשם "אבניבי", ששר זמר פרענק בשם יזהר כהן, שבסופו של דבר ייצג אותנו במקצב הדיסקו המסעיר בסגנון הג'קסונים הפופולריים על הנוער. השיר זכה עד מהרה לאמון הציבור, ובוצע גם ע"י גויים, ביניהם בספרדית. ביצוע השיר המקורי מיקם אותו במקום הראשון, 32 נקודות מעל בלגיה. למרות זאת, הטלוויזיה הירדנית, ששידרה כמידי שנה את התחרות, קטעה את השידור בבהלה ועברה לשדר תמונות של פרחים, מה שהקפיץ משמעותית את הרייטינג, כי הירדנים, כידוע, אוהבים פרחים. למחרת, הכריזה ירדן על בלגיה כזוכה הגדולה באירוויזיון, ולציונים אין זכר. אך זוהי סתם אנקדוטה מטופשת. הבה נחזור לעיקר. יזהר כהן ולהקת 'אלפא-ביתא' בשיר שפת הבי"ת:
לאחר שהראנו לעולם איפה נמצאת ישראל על הגלובוס, נהרו הגויים בהמוניהם לבירת ישראל הנצחית. במופע מושקע בהנחיית ירדנה ארזי ודניאל פאר, עם סמל רשות השידור ברקע, עלו הנבחרות לזירה וביצעו את פזמוניהן העלובים בשפתן הצורמת לאוזן. כשכולם כבר התעייפו, עלתה גלי עטרי עם להקת 'חלב ודבש', והמוני בית ישראל הוציאו את הדגלונים מתחת לחולצה, לנפנף בגאווה בשאגות כיפאק-היי, למען יראו זאת הגויים ויירך לבבם בקרבם, וימוגו. שוב, הוכח שאנחנו עם סגולה ויש אלוקים והללויה על הכל. בשנה אחת זכתה ישראל באירוויזיון (לאחר אירוח מופתי), זכתה (עם מכבי שלנו מכבי ת"א) בגביע אירופה, עשתה שלום עם המצרים והודתה לאדוני כי טוב כי לעולם חסדו. השמחה היתה בשמיים. השמיים היו בתקרה. התקרה היתה ברצפה. עם ישראל חי!


                                  גלי עטרי באחד משיאי הקריירה... טוב, בשיא הקריירה
לאחר ששכחה ההמולה, ניסו הציונים לשחזר את ההצלחה, ללא הצלחה. ב-1981 החליטו הקברניטים לבחור את השיר הזוכה באמצעות תחרות הנקראת "קדם אירוויזיון". המוני אמני ישראל התייצבו לאירוע: אבי טולדנו, צביקה פיק, ירון חדד עם השיר 'זודיאק', ענת עצמון, אבי טולדנו, צביקה פיק, אילנה אביטל, זהבה בן, אבי טולדנו, צביקה פיק. צמד הבטלנים הוקם במיוחד לשם התחרות, כמו גם שלישיית 'כמו צועני'. אלה האחרונים זכו במקום השני, מה שהוליד את השיר "אנחנו נשארים בארץ" ("ככה זה להיות מקום שני"). למרות שלא הגיעו לייצג את ישראל בגולה, נותרו שירים רבים מהקדם-אירוויזיון עד היום לנכסי צאן ובקר. שיר מהקדם, שכן נבחר לתחרות, הוא השיר "דרך המלך", שנותר אהוב על הקהל המקומי עוד חודשים רבים, וזכה גם לגרסה באנגלית. גילי נתנאל בן ה-12, שברגע האחרון צירפו לו מבוגרת אחראית בדמות גלית בורג בת ה-21, אחראי, יחד עם צרפתייה בת 11, להגבלת גיל המשתתפים באירוויזיון לגיל 16 בלבד. בכל זאת, עשה הסטוריה.


הקדם אירוויזיון הוסיף להיות חבל ההצלה של זמרים אנונימיים, עלה התאנה של רשות השידור וקרש הקפיצה של צביקה פיק. עם ישראל הוסיף לצפות בקדם ובאירוויזיון, אלא שאט-אט החל לאבד עניין ועבר לצפות ברשות הבידור עם דודו טופז. החל מאמצע שנות התשעים, האירוויזיון כבר לא מה שהיה פעם. רצח רבין קטע את שרשרת ההישגים (יש שיאמרו שזה לא קשור, אבל זוהי תיאוריית קונספירציה מושלמת, אחרת אין להסביר את הדעיכה בפופולריות). לאחר שנתיים רצופות בהן לא השתתפה ישראל באירוויזיון, הגיעה דנה אינטרנשיונל עם השיר "דיווה", והביאה לישראל דוז פואה, ובד בבד מיתגה את התחרות כספינת הגאווה. לאחר מכן, נראתה התחרות, בעיקר במדינות מזרח אירופה השמרניות, כמכשיר פופולרי לביטוי הקהילה הלא-נבוכה.

תוכי יוסי, צביקה פיק, יואב גינאי ודנה בינ"ל לאחר הזכייה
בשנה הבאה אירחה ישראל את האירוויזיון בפעם השלישית, בהנחיית דפנה דקל, סיגל שחמון ויגאל רביד. ישראל הגיעה למקום החמישי. שיכורים מניצחון, אימצנו שוב את האירוויזיון לחיקנו הלבנטיני. אלא שאז הגיעה האינתיפאדה השניה, המילניום השלישי ואהוד ברק הראשון, והאירוויזיון נראה כשריד פרה-הסטורי שמנסה להתחבב על הצעירים, לשווא. ההפקות התגרנדזו, התחרות התארכה, השירים הפכו פופיים להחריד ומספר המדינות המשתתפות גדל משמעותית. בעקבות נפילת הגוש הקומוניסטי והמלחמה בבלקן צצו מדינות זניחות ממזרח אירופה שקמו במיוחד בשביל להשתתף באירוויזיון, וראו (ורואות עד היום) את התחרות כאמצעי לקבלה לאירופה החופשית והמשוחררת מתסביכים. 
כיום נוחלת התחרות הצלחה בעיקר אצל קהילה גאה וורודה למדי, עם שירי דאנס אוריינטלי פופיים עמוסי קיטש וכוריאוגרפיה. שיר שאולי מייצג את הלך הרוח של האירוויזיון בשנות האלפיים, הוא "שמח" של להקת פינג-פונג, להקה שהוקמה בשנת 2000 במיוחד לתחרות האירוויזיון, ומורכבת מעיתונאים זייפנים, שספק אם היו מוצאים עבודה ב"ישראל היום". על מנת לעודד את המגעים בין ברק לאסד האב, הרחום והחנון מבנו הסורר, הניפו החברים דגלי סוריה לחבר החדש מדמשק. בסופו של דבר, לאחר כל הטאראם (וכמובן, גם ועדה מיוחדת של הכנסת הקוראת להחרים אותם) נשארנו עם פופ מטופש, גרוע, קורץ לאירופאים, מתנחמד אך פרובוקטיבי-בשקל, עם ביצוע מהגרועים ביותר בתולדות מדינת ישראל. מה לעשות שכיום, זה האופי הכללי של תחרות האירוויזיון, על מגוון שיריה ומדינותיה. זה לא מצער, זה פשוט לא משנה לאף-אחד. האירוויזיון אמר את דברו, ונחל מקום של כבוד בתרבות הפופולרית בישראל, עם אינספור שירים אהובים וזכרונות טובים החקוקים בלב האומה לדור דור. האירוויזיון, שקם ככלי לקירוב מדינות מערב אירופה לאחר המלחמה, המשיך את תפקידו, פחות או יותר, עם מדינות מזרח אירופה, ונותר פוליטי בעיתות שלום ומלחמה -  בין היתר, אצל אירלנד, בוסניה וישראל. החל מ-1997 נערכת ההצבעה ע"י הצופים בבית, כך שלאסטונים יש חברים שיצביעו עבורם ולנו יש פלאפל. התחרות גילתה לעולם את להקת 'אבבא', 'ריברדאנס' וטל סונדק, ועשתה את שלה בתרבות האירופאית והכנענית כאחד.
ואלה הם דברי הימים, הכתובים בספר האירוויזיון וקדם האירוויזיון באגף ארכיון רשות השידור, לנצח נצחים.


היכן התרבות

בשקט בשקט, אך גם ברעש ברעש, עושה להקת Monti Fiori מוזיקה איטלקית חדשה-ישנה, עם קריצה
לפסטיבל סן-רמו המיתולוגי, ממנו צמח האירוויזיון. השירים של איטליה הישנה והטובה משנות ה-50 וה-60 מונחים אחר כבוד בין מיתרי הגיטרה, ומהם יוצרת הלהקה, ואיתמר פינצ'י בראשה, מוזיקה חדשה ומעניינת, מקומית אך איטלקית מאוד.

אתמול נערכה במועדון הבארבי בת"א הופעת השקת אלבום הבכורה של מונטי פיורי, בהשתתפות אפרת גוש, ריף כהן, אסף תלמודי וספי רמירז. האלבום נקרא Allegro ומשלב, כמו בהופעות, תיאטרליות איטלקית עם מוזיקת רוק מצוינת. באי.פי שהוציאו, Monti Fiori, עם השלאגר הגדול 'טרנטלה', הוכיחו מונטי פיורי שהם יודעים דבר או שניים על ניחוח איטלקי, לא רק מסרטי 'הסנדק' ומפסטיבל סן-רמו, אלא כמשהו הרבה יותר מושרש בתרבותם המוזיקלית.




עכשיו, עם אלבום חדש, אפשר להתענג על הצלילים המזכירים לכולנו את אמא איטליה, ולהתרשם בינתיים משלושה שירים ראשונים של אלגרו. כאן, מבצעים מונטי פיורי ואפרת גוש את השיר Caro Capitano.



ומה עושים השבוע?

אפשר לצפות באירוויזיון עד סופו, ולראות מי ציוני ומי סתם אנטישמי, ואפשר ללכת ל...


 הפשרות עושים כיף טהור, וחורשים השבוע את הארץ לרגל השקת אלבום הבכורה
איפה זה קורה?
הבאר, צאלים (בין היתר)
21/5 בשעה 21:00


גל ניסמן שר בלוז ופולקנ'רול.
איפה זה קורה?

אוזןבר, ת"א
20/5 בשעה 22:30

האוזן השלישית מארחת את KiTzU. רוק אינדי באנגלית, שפשוט כדאי להאזין לו.
איפה זה קורה?

האוזן השלישית, ת"א
25/5 בשעה 16:30


יאפים עם ג'יפים מתאחדים עם 'בני המה' במופע המשלב את שני אלבומיהם החדשים.
איפה זה קורה?
הצוללת הצהובה, ירושלים
 23/5 בשעה 22:00


אביב גדג' בהופעה אקוסטית במיוחד.
איפה זה קורה?
אוזןבר, ת"א
23/5 בשעה 22:30

המחשפות עושות מופע מחווה ללהקת המכשפות, בהפקת קורין אלאל, המפיקה המקורית, במלאות 29 שנה לאלבום "עד העונג הבא".
איפה זה קורה?

אוזןבר, ת"א
20/5 בשעה 22:30

האוזן השלישית מארחת את KiTzU. רוק אינדי באנגלית, שפשוט כדאי להאזין לו.
איפה זה קורה?
בארבי, ת"א
23/5 בשעה 22:00


דניאל זמיר עושה ג'אז מעולה.
איפה זה קורה?
לבונטין 7, ת"א
23/5 בשעה 20:00

יהודה לדג'לי מגיע לארץ עם פולק משובח.
איפה זה קורה?
לבונטין 7, ת"א
24/5 בשעה 20:00


תבלו!

אומרים שהיה פה שמח

בנות פסיה התחפשו לנשים עוד לפני ירון כהן והנוצות. כשדראג היה סם וקווין להקה, וכשהאירוויזיון הנפיק להיטים. פחות או יותר.



כיבוי אורות

אז ביום שלישי תייצג איזבו את ישראל בחצי הגמר הראשון, ואם תעלה לגמר במוצ"ש - שיהיה לה ולנו לבריאות. בסופו של דבר, האירוויזיון לא יחזור להיות מה שהיה, ולא צריך להיות. איזבו תמשיך להופיע באינדינגב ומונטנגרו תמשיך לשלוח שירים באנגלית-מונטנגרית. כך פועל העולם. ועדיין, נעים להיזכר ברגעים המכוננים בתרבות הישראלית וכיצד עיצבו את חיינו בנקודות הספציפיות על ציר הזמן. כולנו היינו שם כשההוא הופיע וההיא זכתה. כולנו מכירים וחלקנו מוקירים. ועכשיו, עם להקת איזבו, אפשר לאחל להם בהצלחה באירוויזיון ה-57. ואפשר פשוט להביט מהצד, בחיוך. לעמוד ולהביט מהצד.

שבת שלום ושבוע טוב.


הדיבוק גם בפייסבוק

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה