יום שישי, 11 במאי 2012

תרגילים מסריחים, אותיות פורחות באוויר

הייקו לשבת


בעיניים צרות
משקיף חתול פרסי
על כלב השמירה של הדמוקרטיה
שמיל, חתול השמירה של הדיקטטורה
  

מה העניין?

בעניין ממשלת האחדות


בימים הסוערים של סיירת מטכ"ל הרגישו נתניהו, ברק ומופז מורמים מעם. קשה לא להסתובב באף מורם וחזה נפוח כשאתה גנרל בסיירת מטכ"ל עם אישיות שתלטנית. עברו השנים, והשלושה השתחררו לאזרחות, אך לא עברו בבקו"ם, מה שנוסך בהם עד היום הרגשה שהם עדיין גנרלים. ומפקדים, מטבעם, אוהבים את השררה. גם במחיר של אמון הציבור.

התרגיל המסריח מצחנה פרלמנטרית שעשו השלישיה בבית רה"מ, בסודי סודות, במשך ימים, מאחורי הגב של השרים, הח"כים והאזרחים, אופייני לשלישיית סופר-אגו, ולכן אין ממש הפתעה בפצצת הסירחון הפוליטית. נתניהו ידוע במחתרות הסודיות שלו עוד מימי ההצבעה על ההתנתקות, ברק אמין בערך כמו ברנבוים בפלאקה, ומופז היה ונשאר עסקן פוליטי מהזן המגוחך ביותר. כשאתה יודע שדין דיר אל-אסד אינו כדין מדינת ישראל, הכסא נראה מרופד ונוח מתמיד.

הקואליציה הנוכחית מונה כעת 94 ח"כים מתוך 120, מה שהופך אותה רשמית למנופחת, הבזבזנית, האטומה והאדישה מכל ממשלות ישראל. הקופצים על עגלת הבחירות לא טובים מהם בהרבה, ועדיין לא הספיקו להוכיח עד כמה הם שקרנים ומניפולטיביים כמו השלישייה הסודית. כי מופז, כמו ברק ונתניהו, נתקף בקריז השררה כיאה לנרקומן ציבור. שארית האמון וההערכה של רבים אליהם אבד במעמקי הרפש הפוליטי, שם זרוקים המזרקים של נרקומני הציבור. שם מוטלת התקווה למנהיגות אחראית ואכפתית, שכעת היא רק חלום רחוק מתקופה אחרת.
                                                                                          
נרקומן ציבור/ מאיר אריאל
יש אדם מכור לנשים נשים נשים.
יש אדמה מכורה לנושים נושים נושים.
יש אישה מכורה לגברים גברים גברים.
יש אש מכורה לבנזין וגפרורים.
יש המכורים לטיפה המרה.
יש המכורים לדקירה הקרה.
אני עצמי מכור לחתיכת חשיש -
(כמו שקורא עתון מצוי מכור לדם בכביש)
סך הכל הרחוב מלא התמכרויות,
כמו שהשוק המשופשף מלא התייקרויות.
ובין כל אלה מבצבץ מדי פעם בבירור
עוד סוג של טיפוס אחד מכור, מכור - מכור,
נקרא לו בקיצור - נרקומן ציבור...

נרקומן ציבור נרקומן ציבור
מה אתה עושה בין דיבור לדיבור?
נרקומן ציבור נרקומן ציבור
מה אתה חושב בין דיבור לדיבור?

ערב טוב אדוני השליח, עדיין דואג לצרכי הציבור?
הצלצלת לאלמליח? הסעדת עם ברנור?
הישבת בחדר מסריח? הקבלת פתק ארור?
המצאת אוזנו של מריח והדלפת לו את הסיפור?
לא שכחת משהו - משהו בטח שכחת...
לא הפגישה במלון - הביתה לא הלכת.
הצוות לא הזכיר לך, המזכירה גם היא שכחה
שעוד יש לך מין דבר כזה שנקרא משפחה...

נרקומן ציבור נרקומן ציבור
מה אתה עושה בין דיבור לדיבור?
נרקומן ציבור נרקומן ציבור
מה אתה חושב בין דיבור לדיבור?

בוקר טוב אדוני הטפיל, כבר בזבזת היום את כספי הציבור?
המיצית עד קצה התרגיל זכות אנושית לטעות בחיבור?
העשית תורנות דחליל לגרש כל מיני ניקור וקירקור?
החשבת לקחת כפיל לשיפוץ תדמיתך בעיני הציבור?
או זמנית להעלם כליל לרגל דו"ח המבקר החמור?
אין כל צורך. הציבור לא נראה מתרומם...
קצת חוזר על עצמו הדו"ח - ארוך ומשעמם.

נרקומן ציבור נרקומן ציבור
מה אתה עושה בין דיבור לדיבור?
נרקומן ציבור נרקומן ציבור
מה אתה חושב בין דיבור לדיבור?

אז כמו שאתה מביט מגבוה עלי
ככה אתה גם מתכופף להריח באחורי.
ספוג לח מכל מיני בוז והשפלה
כמו נרקומן מועד אתה חוזר למזבלה
היותר מצחינה שבין המזבלות
זו המזבלה הגדולה שנקראת "בחירות"
אתה הלחם של העם, אתה שעשועיו !
בשביל עוד מנה שום דבר לא נחשב
אני יודע את זה מנסיוני כמכור...
רק שיש בינינו בכל זאת הבדל ברור:
הנזק שלי חל רק עלי, שלך על כל הציבור.

נרקומן ציבור נרקומן ציבור
מה אתה עושה בין דיבור לדיבור?
נרקומן ציבור נרקומן ציבור
מה אתה חושב בין דיבור לדיבור?
 

תראו מה זה

למרות הכל, יש תקווה באופק עם מפלגה חדשה. ליאור שיקווה ואלעד רוט מקווים לטוב.
                                             

דרכון זר


בעקבות ממשלת האחדות עלה כוחם של האשכנזים, שמיהרו להשתלט על ערוץ 24.
                            

שירה בציבור         


הוא אחד השירים המפורסמים והאהובים בתבל. הוא נכנס לספר השיאים של גינס כשיר עם הכי הרבה קאברים (יותר מ-3000). הוא נבחר כשיר הפופ הטוב ביותר מטעם MTV ומגזין הרולינג סטון. הוא הושמע ברדיו יותר מ-7 מיליון פעמים במאה האחרונה. והוא נכתב מתוך שינה. זהו, מי אם לא, השיר "אתמול" של להקת "חיפושיות הקצב".

בינואר חורפי במיוחד של שנת 1964 הקיץ פול מקרטני מחלום מלודי במיוחד. בחלומו, כרגיל אצל נביאים וגדולים בתורה, נגלה אליו חיזיון בדמות לחן מהודק אקורדים. פול התעורר בבהלה ואץ אל רינגו סטאר וג'ורג' מרטין, המפיק המוזיקלי. "חברל'ך," הוא שאל, "אולי אתם מכירים את השיר הזה?" וחיש החל לזמזם. מרטין אמר: "לא", ורינגו אמר: "מה זה חברל'ך?" לאחר סקר קצר שערך פול במשך כחצי שנה, השתכנע שאכן אין שיר כזה ומעולם לא היה, והכל התגלות אלוקית ותו לא.

שמח וטוב לב ניגש לכתיבת המילים. אלא שאז, שומו שמיים, גילה שאין לו מוזה. על-מנת לעבוד על השיר, זימרו חברי הלהקה במשך זמן-מה מילים, שספק אם היו מעניקות לשיר את המעמד לו הוא זוכה היום. וכך זימר פול בארוחת הבוקר הליברפולית: Scrambled Egges/ Oh, my baby how I love your legs…",
ומאוחר יותר, בתוכניתו של ג'ימי פאלון, חזר על המילים לקול צהלות ההמונים:

פול לא מצא מנוח לנפשו הדווייה והמיוסרת בבריטניה הנעטפת בזהרורי איילת השחר המפציעה (או משהו כזה) ונשך את העט שוב ושוב בניסיון למצוא מילים מתאימות ללחן האלוקי, עד שפול איבד את העט וג'ורג' האריסון את שלוותו. "כל הזמן הוא עובד על השיר הזה! כל הזמן! אפשר לחשוב שהוא בטהובן!", רטן ג'ורג' כדרכם של גיטריסטים דגולים שקוראים להם ג'ורג' האריסון. גם בצילומי הסרט "הצילו!", כשראה פול פסנתר שהיה על הסט, מיהר אליו ועבד על שירו כאחוז דיבוק. כך היה בבוקר השכם ובערבו של יום, בחורף ובקיץ, באביב ובסתיו, בגשם ובשרב, בים וביבשה ובים, יבשה, יבשה, ים. פול לא עזב את השיר והשיר לא עזב אותו. עד שיום אחד...

Yesterday… da-da-da-da… yesterday… say, nay, today, away, play, stay…

"מה אתה עושה, פול?"

"אה, ג'ון! אני מנסה למצוא חרוזים למילה yesterday".

"ייסטרדיי? למה?"

"זה השיר שלי, שחלמתי בלילה. נראה לי שמצאתי לזה מילים, ג'ון. אני מאוד נרגש. מאוד נרגש."

"לך לעזאזל! I am the Walrus".

פול לא שם ליבו להבלי העולם המערבי הקפיטליסטי ולחברה הבורגנית המנוכרת, והמשיך לחפש מילים לשיר.

"Yesterday… all my troubles seemed so far away... Hmm…"

ב-14/6/1965, 4 ימים לפני שחגג 23 קייצים בפאב ליברפולי שכוח-אל, נכנס פול מקרטני לאולפני אבי-רוד הנצחיים והקליט את השיר בשני טייקים, רק הוא והגיטרה. ג'ורג' מרטין הצמיד מיקרופון אחד לגיטרה ומיקרופון שני לפול. כמובן, שהקולות בשני המיקרופונים זלגו זה להקלטה של זה. פול לא נואש, והמשיך לשיר. מרוב בלבול והתרגשות, קרה ש... צרה שכזאת... ה... ממש מצחיק ש... איזו טעות... אוקיי. מרוב בלבול והתרגשות קרה שפול החליף שורה אחת באחרת, חייך והמשיך הלאה.

 There's a shadow hanging over me/ I'm not half the man I used to be.

כמובן, שהטייק השני נכנס להיסטוריה.

פול חייך שוב, ואמר: "איזה יופי!" ג'ורג' מרטין, לעומת זאת, עיקם את אפו והוסיף: "זה לא מספיק, מה דעתך להוסיף תזמורת כלי מיתר?" על גופתי המתה, קרא פול, והבריות לחשו: Paul is dead. בסוף הסכימו על רביעייה קאמרית שליוותה את ההקלטה (שלושה כינורות וצ'לו). הקלטתם נוספה על הקלטתו של פול, והקלטותיהם של כולם השתלבו לכדי הקלטה אחת. פול הציג את השיר לחבריו ללהקה, שהקשיבו רב קשב ואמרו:

ג'ורג': זה בכלל לא נשמע כמו שיר של הביטלס. לגנוז!

רינגו: זה רק שיר שלך, פול. אני בכלל לא ניגנתי. לגנוז!

ג'ון: לך לעזאזל! I am the Walrus

מאוכזב, אך שומר עדיין על כבוד עצמי מינימלי, העניק פול את השיר למט מונרו, כרטיסן האוטובוס המזמר, שהפגיז בביצוע בעל ניחוח שרמנטי עתיר ברילנטין, מהימים שלצ'רצ'יל היה שיער שחור. הביטלס שמעו ואמרו, "נו טוב, שיהיה. זה יהיה הביצוע של השיר ואת הקרדיט ניתן לפול." בריאן אפשטיין, האמרגן היהודי הממולח, קרא: "לא יקום ולא יהיה! הקרדיט שייך לביטלס כמו כל השירים של הלהקה! אנחנו הביטלס! הביטלס! הביטלס!" ואכן, עד היום, לשביעות רצונה של יוקו אונו, הקרדיט על השיר ניתן לג'ון לנון ולאחריו לפול מקרטני.

ב-1965 יצא השיר כסינגל בארצות הברית של אמריקה, וזכה שם להצלחה חסרת תקדים יחסית להצלחות בעלות תקדים. הוא הושמע בתוכנית של אד סאליבן, וגרר אחריו שרשרת פנינים. באנגליה הקרירה, לעומת זאת, לא מיהרו חברי הלהקה להוציא את השיר והוא דילג על פני שני תקליטים, עד שנכנס לאלבום השלישי. אכן, לדעת הביטלס היו לא מעט בעיות עם השיר הזה בבריטניה הגדולה. בכל זאת, רק פול שר שם. וזה גם לא רוקנר'ול כמו שחיפושיות הקצב הבועטים יודעים לעשות. ג'ון לנון אף הגדיל והוסיף, לאחר שנים, שורה בשיר השטנה והתיעוב שלו כלפי פול, How Do You Sleep?, כששר: הדבר היחיד שעשית היה 'אתמול'. למרות כל זאת, נהפך השיר לשלאגר מיד עם צאתו. כאן, בהופעה במינכן, נותנים חברי הלהקה את הכבוד לפול, ששר בהנאה מול אלפי נערות צורחות, למורת רוחם של הוריהם השמרניים שרטנו חרש: אנחנו בגילם כבר היינו בהיטלר-יוגנד, אבל אלה, שלא נדע... הנוער של היום... קיינע תרבות, קיינע נימוס...

ההצלחה היתה מסחררת. 3000 עטיפות לסינגלים הוצאו בגרסאות הכיסוי הרבות, בית-חרושת של שיר אחד. בין המבצעים ניתן למנות את בוב דילן, שהקליט את השיר ארבע שנים אחרי שאמר בקולו המאנפף: יש מיליון שירים כמו Yesterday וכמו Michelle. דילן, שהביא לפול את הצינגלה הראשונה, והיה מחביביו של ג'ון, שמר חסד גם לפול בביצוע השיר. למרות שאין עוד מלבדו, ביצעו את השיר מלבדו גם מריאן פיית'פול, האבות והאמהות עם בארי מגוואייר, ריי צ'ארלס, אלביס פרסלי, פרנק סינטרה, ואפילו דאפי דאק. 3000 הקאברים לא מתקרבים כאין וכאפס לביצוע של אריק איינשטיין ויפה ירקוני לשיר "רק אתמול" מ-1966. עם מבצעים כאלה, לחן של פול מקרטני ומילים של חיים חפר, השיר Yesterday ופול מקרטני הפכו לחביבם של הישראלים הלבנטיניים. ועוד אומרים שלהקת חיפושיות הקצב דרדרה את הנוער הציוני...


היכן התרבות

אי-שם ביפו, מידי יום שישי בשעה שתיים בלילה, יושבים אמיר גליקמן ואייל גבע, שני חיילים בגל"צ, ומשדרים לאומה מערכונים ופזמונים כיד המלך בתוכניתם "בתוך הקנקן". השעה הזניחה יחסית לא אומרת שהתוכנית פחות טובה מתוכניות אחרות שמשודרות בגל"צ במהלך היום, בוודאי לא בתחנות אחרות. גל"צ התברכה בכשרונות עתיקים ומטפחת כשרונות צעירים. בתקופתו של טוניק כמנהל התחנה ניתנו הזדמנויות ללא מעט פורמטים חדשים להתפתח, ביניהם התוכנית "בתוך הקנקן".

ההומור נע בין סאטירה לנונסנס מונטי-פייתוני, בואכה וודי אלן פינת קישון. גליקמן וגבע עדיין בתחילת הדרך, ואם ימשיכו ככה מעניין יהיה לעקוב אחריהם ולראות מה יקרה איתם עוד 20 שנה. בכל מקרה, הם בדרך הנכונה. עד עכשיו הופקו 33 תוכניות עם עשרות מערכונים, חלקם טובים יותר וחלקם פחות. וחלקם טובים מאוד. מלבד מערכונים אקטואליים, בישירין או בעקיפין, יש גם פורמטים קבועים, כמו "החיים הפתטיים שלי", התחקיר, גברת גרינבאום וצ'וץ', אריזה ממשלתית, הרופא המעופף, ועוד טובים ורבים אחרים.

אז היה לנו את "מה יש" ואת "היפופוטם" ואת "חותרים למגע", ותוכניות רדיו קומיות טובות אחרות, ועכשיו "בתוך הקנקן" לוקחת את המושכות. אין צורך להישאר ערים בשתיים בלילה. כל התוכניות מועלות ב-icast והמערכונים נמצאים גם בעמוד היוטיוב ובפייסבוק. האזנה נעימה.

ומה עושים השבוע?


אפשר לצפות בנישואים פלוס ואפשר ללכת ל...

 Monti Fiori הם הרכב עם גרוב איטלקי-צועני בניחוח טוסקנה הישנה והטובה. במופע השקה לאלבום הבכורה, עם חיזוקים לצידם, לא כדאי להחמיץ אותם ובוודאי לא את הביצוע שלהם לאדון שוקו.
איפה זה קורה?
בארבי ת"א
17/5 בשעה 21:30

חיה מילר, עם הסולן קוסטה קפלן, היא להקה שכדאי ורצוי לשמוע. משהו טוב קורה שם.
איפה זה קורה?
לבונטין 7, ת"א
17/5 בשעה 20:30

האוזןבר והאוזן השלישית, בשיתוף עם אורי משגב, מארחים כבר זמן-מה סדרת הרצאות בשם "אקדמיית הביטלס". השבוע הם לוקחים אותנו למסע קסם מסתורי בעקבות האלבום הרביעי, Beatles for Sale.
איפה זה קורה?
אוזןבר, ת"א
13/5 בשעה 20:00

ופסטיבל הביטלס בחולון מתכנס בפעם החמישית ועורך מחווה לחיפושיות הקצב עם מרתון רוק, מרתון אקוסטי ומיני מרתון ביטלקידס (לילדים).
איפה זה קורה?
מרכז שטיינברג, חולון
 17-19/5 בשעה 21:00 (בשבת ב-11:00)



עמיר בניון מזמר ומפייט. בין הקולגות שלו, מזל שיש אותו.
איפה זה קורה?
אמפי עומר
17/5 בשעה 21:30

עמית ארז רגיל להופיע בניו-יורק. הפעם, למזלנו, הוא מופיע בתל-אביב.
איפה זה קורה?
האיזור, ת"א
12/5 בשעה 21:00

15 הנגנים של מארש-דונדרומה מביאים לבירה קצב בלקני מסחרר.  
איפה זה קורה?
הצוללת הצהובה, ירושלים
12/5 בשעה 22:00

הסרט "כוכב הקופים - המרד" מצטיין לא רק באפקטים מעולים, אלא גם בתסריט טוב ושחקנים מצוינים: ג'יימס פרנקו ואנדי סרקיס בתפקיד הקוף (שגילם בעבר גם את קינג-קונג וגולום משר הטבעות).
איפה זה קורה?

סינמטק דימונה
17/5 בשעה 20:00

תבלו!

אומרים שהיה פה שמח

עובדים עלינו ישר בעיניים, שרו הגשש החיוור למילים של יוסי בנאי. עובדים עלינו בפנים ואנחנו לא לומדים. מה שהיה אקטואלי לפני יותר מ-30 שנה נכון גם היום.

כיבוי אורות


ותיסלם, עם מילים של יאיר ניצני, מציירים דיוקן של הפוליטיקאי התחמן, המניפולטיבי, השורד והמסוכן. דיוקן שהוא פרצופה של המדינה. בינתיים אפשר להתנחם בכך שהקואליציה רחבה מספיק בשביל לקדם את חזון השוויון בנטל, השלום והצדק החברתי של שאול מופז, ולא נצטרך לכבות שריפות בעצמנו. אולי רק בל"ג בעומר.

שבת שלום ושבוע טוב.
 

הדיבוק גם בפייסבוק

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה